פסיכותרפיה הוליסטית גופנית

טיפול בשיחה, ACT, מיינדפולנס, CBT, כלים מה SE (חוויה הסומטית)

פסיכותרפיה הוליסטית גופנית הינה גישה טיפולית שבמקורה פותחה על ידי וילהלם רייך, פסיכיאטר יהודי שהיה תלמידו של זיגמונד פרוייד. רייך התבונן בטיפוליו של פרוייד וראה כי בזמן הטיפול השיחתי (הפסיכואנליטי), מגיב גופו של המטופל במקביל וביחס להתרחשויות הנפשיות.

רייך היה חלוץ בתקופתו, כאשר החל להתייחס לתהליכים נפשיים וגופניים גם יחד. הוא החל להשתמש בהתבוננות גופנית ועבודה עם הגוף על מנת לפגוש עמוק יותר את עולמו הפנימי של המטופל/ת.
זוהי גישה טיפולית המתייחסת לאדם באופן שלם, תוך התחשבות בגוף, בנפש, ברוח. גישה זו רואה את הקשר ההדדי בין כל הרבדים הללו, ומאמינה שפגיעה באחד מהם משפיעה על האחרים.

הטיפול לוקח בחשבון גם את החלקים הלא מילוליים שמביא.ה איתו.ה המטופל/ת.
אני משתמשים בכלים שונים כמו :שיח, מיינדפולנס, דמיון מודרך, נשימה, התבוננות, תנועה.

זוהי גישה שהוכחה כיעילה מבחינה קלינית ומחקרית לטיפול במגוון רחב של קשיים כגון – חרדה, קושי בוויסות רגשי וחושי, כאבי גוף ומחלה, ביטחון עצמי ירוד, נטייה לשחזר טראומות, קושי בקבלת החלטות, פוסט טראומה/ מורכבת, דיכאון (לא קליני), פיברומיאלגיה, מעי רגיז….

צילום מטיפול

קצת רקע על תרפיית קבלה ומחוייבות – ACT
הגישה משלבת בין יסודות הטיפול הקוגנטיבי התנהגותי (cbt ) עם טוויסט ותוספת מאוד משמעותית בעיניי.

והיא השילוב עם קשיבות וקבלה – מיינדפולנס, שמגיע מתורות המזרח (יוגה, רפואה סינית, בודהיזם).

השיטה מתבססת על קבלה של חוויה אנושית על שלל גווניהן, מגע עם ערכים, מחוייבות פנימית לפעולה מודעת, התבססות במודעות, וכל אלה על מנת להכיר ולתת תוקף לסבל האישי והקולקטיבי, לקבל את מה שלא בחרת ולא תלוי בך , לשנות ולבחור את מה שכן ניתן ברגע ההווה.

כאב נפשי ונוקשות פסיכולוגית

לאורך ההיסטוריה, גישות ושיטות טיפול שונות ראו בכאב נפשי ביטוי לבעיה או חולי שיש לפתור או לרפא. בניגוד לכך, גישת ה-ACT רואה בכאב נפשי חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי, המהווה תולדה של האופן בו המיינד (Mind) פועל ושל תהליכים פסיכולוגיים תקינים.

לצד קבלת הכאב הנפשי כבלתי נמנע, גישה זו כן מזהה כמה מאפיינים הכרתיים שעליהם ניתן ורצוי לעבוד, ולעורר מודעות כדי להפחית מצוקה וסבל. ביניהם נמצא את הנטייה להימנע ממגע עם כאב נפשי. והנטייה הטבעית של המיינד להזדהות עם התוכן שעולה בהכרה. אלו מובילים למצב המכונה ״ נוקשות פסיכולוגית״ , עיוותי חשיבה, שמייצרים תגובות והתנהגות אוטומטית שלרוב בלתי יעילה, שמוסיפה על הסבל הקיים.

לקריאה 10 עיוותי חשיבה שגורמים לנו לסבל >>

גמישות פסיכולוגית 

כמענה לאותה נוקשות ,מטרת הטיפול היא להעצים את הגמישות הפסיכולוגית, את היכולת להיות בנוכחות ברגע ההווה, להתבסס במודעות וקבלה של מה שעולו בתוכינו, ולבחור התנהגות תואמת את הערכים האינדיבידואליים.

יצירת נייר של ראש ומתוכו יוצאים פרחים בצורת סימן שאלה
יצירת נייר של ראש עם מוח שממחובר ללב

הגמישות נובעת בעיקר מ3 מיומנויות שקשורות אחת בשנייה:

  1. קבלה – על פי הנחת היסוד כי כאב נפשי הוא חוויה בלתי נמנעת, שלא בחרנו בה. חשוב לקבל את הכאב כפי שהוא (בשונה מcbt שיש למנוע, לשנות או לשלוט בתכנים שעולים להכרה על מנת להרגיש רווחה נפשית). הנסיון להימנע או לשנות מחשבות עלול לגרום להחמרה של המצב הנפשי לטווח הארוך וליותר נוקשות פסיכולוגית.
    בשונה ממה שנהוג לחשוב – קבלה היא עמדה אקטיבית !
    היא לא כניעה או פסיביות אשר מעודדת התקרבנות, אלא נובעת מבחירה בפתיחות, סקרנות רגישות לחיים ולעצמינו והבנה שכל החוויות הן דרך ללמידה והתפתחות, ובעלות ערך ותוקף רב עבור כל אחד/ת מאיתנו. קבלה היא הנכונות להיות בקשר ישיר ולחוות מחשבות, תחושות ורגשות. עמדת הקבלה מצריכה הרבה מאוד מאמץ, התכווננות ותשומת לב.
    בזכות קבלה של הרגשות/מחשבות/תחושות בתוכינו, נוצר חיבור רגשי וגופני, חיבור פנימי ומודעות, הבחירות והפעולות שלנו מטיבות יותר, ויש יותר תחושת ביטחון פנימית ומתוכה ויכולת ללמוד מתוך נסיון העבר ולצמוח.
  2. קשיבות (מיינדפולנס)- הקשיבות מתלווה לקבלה, והיא זו שמפאשרת אותה.
    פיתוח של המיומנות הזו נעשה ע״י חיזוק שריר תשומת הלב, והכוונה של תשומת הלב באופן יזום מתוך בחירה ושליטה אל החוויה ברגע הנוכחי.
    ובשלבים מתקדמים יותר אל מצבים, זכרונות, תחושות ורגשות קשים ולא נעימים, שאנחנו מנסים להימנע ממפגש איתם.
    וזאת על מנת לעבד, לייצר טרנספורמציה וזרימה חדשה.
    אני מלמדת לפתח את היכולת הזו בעזרת כלים שונים כמו – מדיטציה, תרגולי נשימה, תנועה יוגית, דמיון מודרך ועוד..
    קשיבות מאפשרת לייצר הבחנה בין הפנים לחוץ, בין מה שזמני ומה שקבוע, בין מה שלי ומה לא שלי, מאפשרת בחירה בין החזקה של אובייקט לבין שחרור שלו.
    ההבחנה הזו מייצרת יותר סדר ,ארגון ומיקוד קוגנטיבי, מחזקת את הקול הפנימי, ואת מיקוד השליטה הפנימי, מפתחת מודעות, עוזרת להבין גבולות ולהציב אותם, ומאפשר להיות יותר בשהייה לפני התגובה האוטומטית.
  3. מחויבות, אחריות ושינוי – התנהגויות אוטומטיות לעיתים גורמות לסבל ולא מביאות לתוצאות שאותן רצינו לקבל.
    התנהגות מתוך אוטומט נשענת על זיכרון ונסיון עבר, ולרוב יוצאת מתוך האיזורים ההישרדותיים במוח שלנו,
    ומהאיזורים הרגשיים והאימפולסיים (המערכת הלימבית ובפרט האמיגדלה במוח).
    המטרה היא לחזק את האיזורים במוח שהם מפותחים יותר ואחראים על חשיבה רציונלית, הגיונית, סדר וארגון , החלטיות, יוזמה ויצירתיות, איפוק, דחיית סיפוקים, וויסות רגשי (נקרא – הפרונטל קורטקס).
    מחויבות מסייעת לנו לקחת אחריות על מה שתלוי בנו, על החלקים שלנו בתוך סיטואציה או חוויה.
    ומאפשרת להשהות תגובה ולהרהר במטרה, תוצאה, וכוונה שלנו.
    בנוסף חיבור לערכים ומוסר – מה חשוב לנו , משמעותי , מסב אושר וסיפוק, נוגע, ומניע אותנו בחיים ?
    מהן החוזקות ? האיכויות ? והייחודיות שלנו ?
    ולאחר מכן בהתאם לערכים אלה לייצר פעולה מודעת לאורך זמן שתשיג את המטרה וההגשמה שלנו.סרטון להיכרות קצרה עם הגישה>>