8 סימנים לכך שהצרכים הרגשיים שלך לא קיבלנו מענה או הוזנחו בילדות:
1.יש לך קושי לחוות ולהביע רגש: היכולת הזו מתפתחת בזכות קשר מטיב שמתחיל מהינקות עד הבגרות. לא היה לך קשר כזה, שבו יכולת לבכות, לדבר, לבקש, להזדקק לאחר קרוב שימלא את צרכייך הבסיסיים. יחזיק את הרגשות הקשים, יעכל ויחזיר לך מעוכל ומעובד כדי שתוכלי לאסוף את עצמך.. לא יכולת לתרגל את זה ולכן את לא יודעת לעשות זאת היום .
2. השגיות יתר ופרפקציוניסטיות: ״האהבה״ שקבילת בחיים הייתה תמיד על תנאי. והתנאי היה – שאת צריכה לעמוד בסטנדרטים כלשהם שאחרים הציבו עבורך. לימודים, חברים, השגים, צורת ביטוי והתנהגות, אידיאולוגיה . וזה מצמצם אותך כי את מפחדת לעשות טעויות אנושיות, כי מנסיון העבר קיבלת במקומות האלה ביקורת ושפיטה.
3. את חייבת להיות בסדר: כשעולים בך רגשות קשים, לא נעימים כשאת במצב רוח לא טוב כשאין לך אנרגיות כשאת בדכאון או חרדה את מתרחקת מאחרים, את מסתתרת , מתבודדת ומרחיקה ממך אנשים קרובים . קשה לך שיראו אותך חלשה או לא במיבטך .
4. ריצוי אחרים: למדת שאין מקום לרגשות שלך, או לפחד ממה שאת מרגישה כי זה גדול ומאיים מידי. ואולי, אף הייתה מולך דמות הורית שמרוכזת בעצמה ולכן את היית זו שצריכה להכיל ולהחזיק אותה רגשית או פיזית . אז את שמה צרכים של אחרים, לפנייך.
5. חוסר חיות: את לא מסוגלת לשחק, להיות קלילה, ספונטנית ואינטואיטיבית. הכל עובר אצלך דרך מסננים של השכל, מה כדאי/ לא כדאי מה מותר/ אסור , בסדר / לא בסדר עודף חשיבה שחונק את החופש הפנימי.
6. קושי בוויסות רגשי: או שאת סוגרת מאוד חזק בתוך עצמך רגשות, שחלילה לא יצא על אף אחד אחר. או שאת מתפוצצת על אחרים ומשליכה הכל ללא רסן . בשני המקרים זה כואב.
7. לא מצליחה לזהות צרכים וגבולות שלך: כיוון שלא כיבדו אותם מלכתחילה, המסר שהתקבל אצלך- שזה לא חשוב, או רלוונטי. ולכן איבדת קשר עם עצמך ועם החלקים האותנטיים שלך, אותם חלקים שאחריים לאותת על חציית גבול, על איפה את מסיימת והאחר מתחיל, על צרכים ורצונות שלך.
8. עודף נתינה או קושי לתת: כל הזמן נותנת על חשבון עצמך, אם זה את הזמן /כסף/ אנרגיה/חפצים לא דואגת למלא את המצברים של עצמך ולא מסוגלת לבקש או לקבל מאחרים. או שבגלל החסך, יש תחושה של חוסר תמידי וחשש שלא יהיה או ישאר לך, ולכן את אוגרת, שומרת, מבקשת, זקוקה ומרגישה מרוקנת עד כדי חוסר מסוגלות לתת מעצמך גם. בשני המקרים זה כואב.
אם את מזדהה עם מה שכתוב, שתדעי שאפשר אחרת, אף פעם לא מאוחר לחזור לחיבור עם עצמךֿ, וללמוד שפה חדשה של הקשבה, קבלה וביטחון פנימי.
